כנסים, ימי עיון והרצאות 2022-08-22T13:13:07+00:00

יום עיון משותף לשלוש האגודות היונגיאניות בישראל אחדות ונפרדות במרחבים נפשיים, בינאישיים וחברתיים-תרבותים

19/5/22

חווית האחדות אדם-עולם וביטויה המוזיקלי בטיפול יונגיאני בתקופת הקורונה

יצירות האמנות בעבר הקדום נוצרו במטרה לשמש בטקסי פולחן ודרכם, קיבלו את משמעותן וחשיבותן המקורית והייחודית. מאיכויותיה העיקריות של יצירת האמנות הפולחנית היו נוכחותה במקום בו היא נמצאת, העדר האפשרות להתקרב אליה והקשר שלה לאמונה ולמסורת. כל אלה, יצרו את האותנטיות שלה. ליצירת האמנות דאז לא היה יוצר מזוהה, לא היה אמן מבצע או קהל מוגדר. האדם הקדמון ראה בעולם התופעות ביטוי של קדושה, שמקורו טרנספרסונלי. העולם נחווה כאחדותי והכול היה מעורב ואחד: לא היה הבדל בין האדם לטבע, בין המציאות לדמיון ובין חוץ לפנים. קל וחומר, בין האדם ליצירת האמנות.

עם התפתחות התרבות המערבית בעולם המודרני, נוצר מרחק בין תודעתנו לבין אותו עולם ראשוני. מיתוס הגיבור, המעודד את החשיבה הרציונאלית ואת פיתוח התודעה הגיע לשיאים מופלאים. כניסת הצילום והקולנוע כשני מדיומים אמנותיים נוספים על אלה, שהיו מקובלים עד אז, יחד עם התפתחות הטכנולוגיה, האינטרנט והתקשורת המקוונת, בישרו על עידן חדש, עידן השעתוק. טכנולוגיית השעתוק, שמשמעותה ייצור המוני, מייצגת את קריסתה של ההנחה המטאפיזית בדבר קיומה של מהות אמנותית אותנטית וייחודית. היא  מנתקת את המשועתק מתחום הפולחן והמסורת והופכת אותו לבן זמנו של הקולט ובכך, מבטלת את הקשר המיסטי משהו, בין יצירת האמנות לבין עולם הארכיטיפי.

היות שהחוויה האחדותית הינה חוויה טרום מילולית, שקשה להמשיג אותה במילים, אמנים רבים ניסו, לאורך שנים, להעביר אותה באמצעות אמנותם. אני סבורה, כי האדם המודרני מחפש ליצור קשר מחודש עם החוויה האחדותית, המשויכת לשכבה הארכיטיפלית, ולהחזיר להוויה היומיומית את הקשר לתחושת האחדות, לדמיון, לשקט הפנימי ולחוויה הרוחנית. גם בימינו, האמנות, המיתוס והטיפול הנפשי מאפשרים לאדם לשוב ולגעת בהוויה זו.

נוימן, בכיר תלמידיו של יונג, הצביע על הקבלה בין שלושה צירי התפתחות: התפתחות התרבות מהמטריארכט לפטריארכט, התפתחותו של האדם מהולדתו ועד בגרותו והתפתחות הנפש, העוברת מהלא מודע אל המודע. דרך המבט הנוימניאני המשולש, נדון במשמעויות הנגזרות מהיכחדותה של היצירה הקאנונית האחדותית, לעומת היווצרות אינספור שיעתוקים וגרסאות כסוי הנגישים לכל אחד. כמו כן, נבחן את השימוש בן זמננו באמנות במעשה הטיפולי היונגיאני. נחקור את ביטויין של מסקנותינו בהתפתחותו הנפשית של האדם בן זמננו במישורים האישי, הבינאישי והתרבותי.

תקציר לכנס ברוסיה: המסע של דוד- טיפול בילד ‏בתרפיה במוסיקה בגישה יונגיאנית

בהרצאה זו, אציג את הטיפול  בדוד, ילד בן חמש וחצי, לפי מודל ייחודי ומקיף של תרפיה במוסיקה, שפיתחה הגב' נעה בלאס ז"ל, אשר מבוסס ברובו על הגישה היונגיאנית לטיפול בילדים.

האנליטיקאי היונגיאני אריך נוימן, תלמידו של יונג, ראה ביחסים מוקדמים טובים בין הילד לאמו בסיס להתפתחות חיובית של כוחות האגו, האחראים, בין היתר, על מציאת איזון בין הביטוי העצמי ובין ההסתגלות החברתית והקשר עם האחר. יחסים ראשוניים שליליים, חסרי אהבה ומלווים בחרדה, עלולים ליצור נתק של האדם ממקורותיו ולהצמיח תוקפנות, שאינה באינטגרציה, שתקשה על ההסתגלות החברתית.

על פי הגישה היונגיאנית, הלא-מודע הקולקטיבי הוא המקור לחיות הנפשית וליצירתיות. ילדים צעירים, קרובים באופן טבעי לעולם הפנטזיה והלא-מודע. ילד שנותק מהקשר החיובי עם אמו בטרם עת, מנותק גם מהקשר עם הלא-מודע שלו וממקורות ההשראה, הוא מאבד את היכולת לפנטז ולשחק.

נוימן טוען כי ה-Self הילדי מזוהה בתחילה עם ה-Self האימהי. היעדר אם מיטיבה, עלול ליצור שיבוש בקשר מאוזן בין המודעות וכוחות האגו של הילד לבין עולם הלא- מודע, ואז פנטזיות שאינן מחוברות אל העולם החיצוני, נהדפות אל הלא-מודע דבר שיש לו השפעה מרובה על הילד, על חיותו ועל כוחותיו.

נוימן הכיר בחשיבות הרבה שיש לפנטזיה ולמשחק הן לגבי ילדים והן לגבי מבוגרים וראה ביצירתיות חלק מחוויית החיים. הוא סבר, כי התפתחותו של הילד ניכרת בחיבור אל עולם הפנטזיה והדחפים וביכולתו להשתלב בעולם המיתי- סימבולי של המשחק לא פחות, מאשר ביכולתו להיות בקשר עם העולם החיצוני ועם החברה.

המודל, מוביל את המטופל למסע טיפולי מוסיקלי העובר דרך מפגש עם חיות, דמויות, ארכיטיפיים ומיתוסים. המודל עושה שימוש ב'מוסיקה תכניתית', המאפשרת לשלב, כחלק מהתהליך הטיפולי אגדות, סיפורי עם ומיתוסים וכן ב'מוסיקה כלית', המאפשרת למטופל להתוודע למבנים צורניים מוסיקליים בסיסיים. המודל מבוסס על טכניקות שונות, ביניהן: דרמטיזציה, סימבוליזציה, תזמור, משחקי תפקידים, ציור ואלתור.

הרעיון המרכזי במודל הוא, שללא קשר למידת הפגיעה, למטופל יש תמיד מידה מסוימת, מצומצמת ככל שתהה, של יכולת הבעה. השימוש בדימויים וסמלים בשילוב העקרונות המוסיקליים, מוביל להתפתחות רגשית ומאפשר למטופלים לגעת ביכולתם היצירתית ולהביע את עצמם כ"מיטב יכולתם":היכולת לשחק משחק חופשי, יצירתי וסימבולי, מעודדת את המטופל להיות בקשר עם הלא-מודע שלו. השימוש במוסיקה פרגמטית, המלווה בסיפור, מיתוס או מעשייה, ובמוסיקה כלית, בעלת מבניות ברורה, מעודד ומחזק את כוחות האגו ותורם לתחושת סדר ומשמעות בעולם הפנימי. במקביל, מפעיל המודל הטיפולי את האם הגדולה הטובה הפנימית ומעורר בנייה מחדש של ציר Ego-Self בצורה נכונה יותר.

במהלך ההרצאה, אציג את המסע שעבר דוד. ‏התהליך הטיפולי מתואר דרך זוויות שונות: הגישה האנליטית היונגיאנית, תיאוריות אנליטיות-מוסיקליות (נעה בלאס ונוספים) וגישות פסיכואנליטיות נוספות.בסופו של התהליך הטיפולי, ניתן לומר, שהיצירתיות של דוד גברה ואתה התחזקו גם כוחות האגו, הדבר בא לידי ביטוי בהתפתחות כוחות החיים, באינטגרציה של היבטים מפוצלים, בהסתגלות טובה יותר למציאות ובהעמקת הקשר בינינו.

במהלך ההרצאה, תושמענה דוגמאות מוסיקליות. אין צורך בידע מוסיקלי מקדים.

טיפול בריצה/הליכה ככלי תרפויטי בשדה הטיפולי

5/3/2019

על ריצה, טיפול רגשי, מוסיקה – ומה שביניהם…

החוויה המוסיקלית, המפגש הטיפולי וחווית הריצה, נמצאים שלושתם בזיקה למצבי התודעה העמוקים שלנו.
מרחבים טרום מילוליים, איכותיים, המאפשרים לנו להרגיש את ההווה כ- present, כמתנה.

אנו חיים במרוץ יומיומי, כזה שמעודד בעיקר את החשיבה הרציונאלית ואת פיתוח התודעה. אנו נמצאים בעולם בו אנחנו נושאים טלפונים חכמים, משתמשים באותן אפליקציות, ופונים לאותם מקורות מידע. המרוץ הזה אחר הידע מגיע במידה רבה על חשבון המפגש האישי עם נפשנו.

בעולם המודרני נוצר מרחק בין תודעתנו לבין אותו זמן/ עולם ראשוני. המגע עם המהות הפנימית, עם התכנית הייחודית והאישית, נעשה יותר ויותר קשה להשגה.

הסקרנות הטבעית ותחומי העיסוק שלי הביאו אותי לגיבוש הרצאה זו, בה אני אנסה עומדת על המשותף והדומה בחוויה המתרחשת, ברגעי חסד, תוך כדי האזנה למוסיקה, בחדר הטיפול ותוך כדי ריצה.

למדתי מוסיקה ואני עוסקת במוסיקה מגיל צעיר מאד. במקביל אני לומדת, מלמדת ועובדת כפסיכותרפיסטית וכאנליטיקאית יונגיאנית שנים רבות, ואני רצה בשעות הפנאי, חווה את השקט, הניתוק והאדרנלין הנלווים.

לו הייתי מחברת את שפת האם שלי: מוסיקה, יחד עם שפת האב שלי: שפת הטיפול היונגיאני – הבת הצעירה, הייתה שפת הריצה.

התכנית הצפונית לפסיכותרפיה יונגיאנית

יום עיון 5/5/17 במכללת סמינר הקיבוצים

קול מבע ודממה

בתכנית:

9:00-9:30  התכנסות

9:30-9:40  דברי פתיחה והנחייה, עדית אנקורי.

9:40-10:00  "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים"

הקול אשר מעבר לדברים במסורות הקדם. ד"ר מיכה אנקורי

10:15-11:00 החיפוש אחר הקול האבוד

הרצאה והקרנת קטעים מתוך האופרה 'הילד והקסמים' מאת רוול. עינת עופרי לנדא.

11:00-11:30 הפסקה וכיבוד קל

11:30-12:00 מדממה כואבת ליצירה מנחמת

על טיפול בילדה בליווי מצגת של עבודותיה. רעיה בר אדון.

12:00-12:30 פיתוי הסירנות

יופיו וסכנותיו של הקול השר במיתולוגיה. רותי שריג.

12:30-13:15 "קול דודי הנה זה בא

מפגש עם ויקטוריה חנה שתספר, תדגים בעזרת הקהל ותשיר.

אודות המרצים:

עדית אנקורי, פסיכולוגית קלינית, אנליטיקאית יונגיאנית בכירה, מדריכה ומורה, רכזת ימי עיון  בתכנית הצפונית לפסיכותרפיה יונגיאנית.

ד"ר מיכה אנקורי, פסיכולוג קליני, אנליטיקאי יונגיאני בכיר, יועץ אקדמי, מדריך ומורה בתכנית הצפונית לפסיכותרפיה יונגיאנית.

עינת עופרי לנדא, מטפלת במוסיקה, אנליטיקאית יונגיאנית, מדריכה, מורה ומרכזת התכנית הצפונית לפסיכותרפיה יונגיאנית.

רעיה בר אדון, אמנית יוצרת ומטפלת באמנות ומדריכה.

רותי שריג, פסיכולוגית קלינית, אנליטיקאית יונגיאנית בכירה, מדריכה ומורה בתכנית הצפונית לפסיכותרפיה יונגיאנית.

ויקטוריה חנה, אמנית קול וחוקרת את ההקשרים בין קול, דיבור, שפה וקומפוזיציה.

התכנית הצפונית לפסיכותרפיה יונגיאנית, במכללת אורנים

החלה ההרשמה לשנת תשע"ח

עינת לנדא: 052-2206850